"כלי כסף וכלי זהב ושמלת"

"כלי כסף וכלי זהב ושמלת"

"ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת" (יב,לה).

כלומר, בני ישראל שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות. לעומת זאת, כאשר ה' אמר למרע"ה לצוות ולבקש מבני ישראל לשאול ממצרים כתוב "דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב" (יא,ב). כלומר, מוזכרים רק כלי כסף וכלי זהב ולא מוזכרות שמלות. מדוע?

נלע"ד בעזה"י לענות שתי תשובות:

לא כלול ב"רכוש גדול"

תשובה ראשונה: יתכן שלקיחת השמלות ממצרים לא כלולה בהבטחה שהבטיח

הקב"ה לאברהם אבינו "ואחרי כן יצאו ברכש גדול" (בראשית טו,יד). ומכיון שהציווי לשאול ממצרים כלי כסף וכלי זהב היה על מנת לקיים את ההבטחה לאברהם אבינו, לכן בני ישראל לא צֻוו לקחת שמלות.

אף על פי שהשמלות היו חביבות עליהם יותר מהזהב והכסף ולכן נכתבו אחרונות לאחר הכסף והזהב (רש"י יב,לה על פי המכילתא), מכל מקום לא נחשבו "רכוש גדול" כמו הכסף והזהב.

ומדוע התורה הוצרכה להשמיענו שבני ישראל לקחו גם שמלות? על מנת ללמדנו ולהחדיר בנו שכל דברי ה' לא חוזרים ריקם, אפילו הדברים הקטנים, והתקיימו דברי ה' אל משה בתחילת הנבואה "ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלת" (ג,כב). הפסוקים שם לא נאמרו כציווי לומר לבני ישראל אלא כגילוי העתיד כמו שאר הדברים בנבואה זו (כך עולה מפשט הפסוקים).

מיותר לצוות

תשובה שניה: אף לקיחת השמלות כלולה בהבטחת הקב"ה "ואחרי כן יצאו ברכש גדול" כמו כלי הכסף והזהב. אלא שבעוד על השאלת כלי הכסף והזהב יש צורך לצוות את בני ישראל, על השאלת השמלות אין צורך לצוות כיון שהיא תהיה ממילא. כאשר בני ישראל ישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב הם יוסיפו לשאול מהם שמלות אף על פי שהם לא כלולות בציווי ה', וזאת משום שהשמלות היו חביבות על ישראל יותר מאשר הזהב והכסף.

וזו לשון רש"י "ושמלת – אף הן היו חשובות להם מן הכסף ומן הזהב, והמאוחר בפסוק חשוב (מכילתא)" (יב,לד).

מדוע השמלות היו חביבות יותר על בני ישראל מאשר הזהב והכסף? יתכנו לענ"ד בעזה"י מספר תשובות: א. את השמלות קל לשאת במדבר כיון שלובשים אותן, ואילו הזהב והכסף שוקלים הרבה וקשה לשאת אותם במדבר; ב. לשמלות יש שימוש במדבר וממילא ערכם מורגש מיד והוא משמח את בני ישראל מיד, ואילו לזהב ולכסף אין ערך במדבר, אלא רק לאחר כניסתם לארץ ישראל. ואף על פי שמלכתחלה היו ישראל צריכים להכנס לארץ ישראל לא כעבור זמן רב, אבל מכל מקום לעם של עבדים היוצא לחפשי (עיין ברכות ט:) יש חשיבות גדולה יותר לדברים שישמחו אותו כעת מאשר לדברים שישמחו אותו לאחר זמן.

ג. על פי הסברו של הרב נבנצל שליט"א לעיל במאמר "עשו כדבר משה", מדוע שיבחה התורה את בני ישראל בשאלם ממצרים את רכושם. לשאול ממצרים את הזהב והכסף שלהם בודאי שזה ידרבן אותם לרדוף אחרי בני ישראל, ולכן היה זה פחות חביב בעיני בני ישראל. לעומת זאת, לשאול מהם את בגדיהם לא כל כך ידרבן אותם, ולכן ההשאלה נעשתה בלב קל יותר ושמח יותר.